תקציר: הצלחה של עיתונאים להסתנן לתוך ארגונים קיצוניים היא תמיד אירוע מסקרן שמניב ידע חשוב. ועתה, הגיע תורה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין (Pauline Condomines), שלצורך הכנת תחקיר עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה במשך 6 חודשים, לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות. התוצאות לפניכם!

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים, העוסק בגילוייה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין (Pauline Condomines; ראו תמונות בהמשך, למטה), שבעבודה עיתונאית יוצאת דופן עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה במשך 6 חודשים לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות. למאמר השני:

• רוני אקריש: על התארגנויות אנטישמיות ואכיפה בררנית.

*  *  *

הצלחה של עיתונאים להסתנן לתוך ארגונים קיצוניים היא תמיד אירוע מסקרן שמניב ידע חשוב:

כך היה, למשל בחשיפותיו של צבי יחזקאלי, שהתחזה שלוש פעמים למוסלמי בשלושה תחקירים מרתקים:

• ב- 2012 כשסיקר את תופעת האסלאמיזציה של אירופה, דרך ראיונות של מוסלמים תושבי אותן מדינות (הסדרה הדוקומנטרית "אללה אסלאם" בערוץ 10);
• ב- 2014 התחקה אחר גורמי המשיכה של דאעש, שמתבטא בהתגייסות של צעירים מוסלמים מאירופה למלחמה לצד המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק (סדרת כתבות בשם "איום דאעש" בערוץ 13),
• וב- 2018, עת התחזה לשיח' וחדר לתוך ארגוני האחים המוסלמים בצרפת, גרמניה, טורקיה וארצות הברית, על מנת לגלות את מטרתו של האסלאם הקיצוני (הסדרה "בזהות בדויה" בערוץ 13).

ב- 2022 הכרנו את אותה צעירה סקנדינבית שהסתננה בשירות ארגון ביון ישראלי לארגוני השמאל הקיצוני בפעילותם ביהודה ושומרון (הסדרה 'שתולה' ברשת 13).

ועתה, הגיע תורה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין. לצורך הכנת תחקיר עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה פאולין קונדומין (Pauline Condomines; ראו תמונות בהמשך, למטה), במשך 6 חודשים לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות כמו: "מרידת כדור הארץ", "חירום פלסטין", "פמיניסטיות", "מצעד נשים בינלאומי", ועוד. מסתבר, כי הארגונים הללו מרושתים ביניהם, ומרגע שהצלחת לחדור לארגון אחד, נסללה בפניך הדרך אל האחרים.

ברית בלתי קדושה של עמותות שמאל ופוליטיקאים

פאולין הצליחה להסתנן לא רק לדרג השטח של האגודות הללו. היא הגיעה עד לרמת ההנהלה הלאומית. חלק מהדמויות שעימן התחככה היו: עומר אל סומי, ראש ארגון "חירום פלסטין"; חוריה בוטלג'יה מתנועת ה"אינדיגניזם" (תנועה אינטלקטואלית המשווה את מצבם של מיעוטים גלויים בחברות מערביות עם היחס לילידים במושבות הכבושות לשעבר), ורימה חסן, פעילה אלג'ירית למען האסלאם הפוליטי.

הפעילים ה'לבנים' של האגודות הללו - שחוברים לפלסטינים - לכודים במה שמכונה, תרבות האשמה. הם מרגישים צורך לכפר על כך, שהייתה להם ה'פריבילגיה' להיוולד לבנים, בני 'המעמד המנצל'.

אגודות השמאל הקיצוני הללו חברו לצירים ממפלגת השמאל הצרפתית "La France Insoumise" בראשות ז'אן לוק מלנשון (Jean-Luc Mélenchon; ראו תמונה למטה), שכיהן בממשלת צרפת כשר החינוך בשנים 2000–2002, וכיום מכהן כחבר הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל. מלנשון היה גם חבר הסנאט הצרפתי, וייצג את מחוז אסון בצרפת.

מה מטרת הברית הזו?

טבח ה-7 באוקטובר היווה זרז עבור האגודות הללו, לגבש יחד תוכנית משותפת נוסטלגית של אוטופיה, שבה ישראל מהווה רק תחנה ראשונה משותפת לכולן, לפני שתוכלנה להתפנות, כל אחת להשגת מטרותיה הנפרדות. בתום השלב הראשון הזה, ישראל צריכה להימחק מהמפה לטובת מדינה אחת, פלסטינית, מנהר הירדן ועד לים.

זוהי ברית לא טבעית ביחס למהות המאבק האידיאולוגי של כל אחד מהשותפים. עד שפלסטין תשוחרר, כל ארגון מנצל לדעתו את האחרים להתקדם בהשגת מטרותיו. לאחר מכן כשיתחזק, יוכל להשליט את חזונו בעצמו:

• עבור המוסלמים, המאבק על פלסטין הוא ההתחלה במסע ההתפשטות העולמי להשלטת ה'אומה' האסלאמית (דאר אל אסלאם) על יתר האומות (דאר אל חרב). כל כדור הארץ חייב להיות אסלאמי.
• עבור ה'דה-קולוניאליים' - אסכולה, הגורסת שיחסי שליטה נמשכים בין המערב למושבותיו לשעבר, עשרות שנים לאחר עצמאותן - פלסטין הופכת למאבק 'דה-קולוניאלי' נגד הלבנים, ונחשבת ל'סוכנת של המערב', שיש למגר אותה.
• עבור פעילי השמאל הקיצוני, הברית הזו עם השטן האסלאמי היא זמנית בלבד, ותוצאתה תקדם את השגת המהפכה הפרולטרית.
• עבור 'שוחרי איכות הסביבה', זו הדרך היחידה לקדם את מאבקם: לאחוז במערכת אקולוגית, שבה כל המאבקים מתכנסים ומתלכדים. מסיבה זו הם מוכנים לאמץ את כל המאבקים האנטי-גזעניים, האסלאמיים והשמאלנים. כך, פעילי עמותת "מרידת כדור הארץ", החשים בזלזולם של החקלאים, יוכלו למשל, למשוך את כל האחרים להחרים את הרשת "קרפור", המספקת מנות מזון לחיילי צה"ל.

פאולין מנתה מספר 'חוקי ברזל' הנהוגים בעמותות הללו:

• ללא גברים סטרייטים או סיסג'נדרים: בארגונים פמיניסטיים כמו "פריז- פרוורים", אסורה ההשתתפות לגברים סטרייטים או סיסג'נדרים (אלה, החשים התאמה בין זהותם המגדרית לבין ייעודם המגדרם), כאשר טרנסג'נדרים מותרים.
• התמיכה בחמאס גורפת.הוא לגיטימי בשם ההגדרה העצמית של עמים, להחליט בעצמם על עצמאותם. לפיכך, אסור בתכלית למתוח ביקורת על הפשעים ומעשי האונס ב-7 באוקטובר, ואסור לגנותם, משום שהפלסטינים הם קורבנות הציונים. חמאס הוא תנועת התנגדות, ולא תנועה טרוריסטית, והטבח הוא הוכחה לקיומה של התנגדות ערבית והמוסלמית, שתביא לחיסול המדינה היהודית.
• חזון שתי המדינות מהווה בגידה בעיקר: כיוון שהמטרה היא מדינה אחת בין הים לירדן, מי שמבקש ליצור מדינה דו-לאומית בפלסטין הוא בוגד.
• אונס נשים לא מוסלמיות הוא חלק בלתי נפרד מהתכנית. 'הפמיניזם הלבן' הוא חלק מהמערב הלבן, ויש להתנגד לו, ולעזור לפמיניזם שאינו לבן. לכן, אונס נשים 'לבנות' הוא לגיטימי, ואסור לעמותות פמיניסטיות להגיב בשום צורה לאונס נשים ע"י מוסלמים.
• אבל גם ההתעללות המחפירה בנשים מוסלמיות - באפגניסטן ובאיראן למשל - איננה חשובה יותר. יש דברים במצויים בסדר עדיפות גבוה ממנו, והוא 'מולבן' לטובת צרכים 'חשובים' יותר [להרחבה על פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, לחצו כאן].
• ה- 7 באוקטובר הוא תאריך היסטורי. הוא מהווה נקודת ציון במאבק לשחרור פלסטין, ואיננו טבח:

אידיוטים שימושיים

מה ש'האידיוטים השימושיים' הללו - שחוברים למוסלמים - אינם מצליחים לזכור הוא, שהם חלק בלתי נפרד מתוכנית ההשמדה האסלאמית:

• כך היה למשל עם הקומוניסטים האיראנים: אחרי שסייעו לאייתוללה חומייני לעלות לשלטון, הם הושמדו כולם בתנאים נוראים.
• גם בעזה משאת נפשם, היחס לקווירים למשל, רחוק מלהיות כאל שותפים לדרך (ראו התמונה למטה):

נספח 1 בדף הטוויטר של RadioGenoa: הזייה ושמה גרטה תונברג

אחד הסמלים של אבדן הדרך של צעירי ה- WOKE המערבי, שחברו לאסלאם, הוא השוודית הצעירה גרטה תונברג, שהתחילה באקטיביזם סביבתי והגיעה לחמאס ול"בין הירדן לים". הנה היא פה ב'מם אינטרנטי', המתאר אותה - לצורכי מחאה - לבושה כלוחמת מוסלמית ומחזיקה נשק.

• המאמר הרלוונטי: רוני אקריש: הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים.

נספח 2: הברית הבלתי קדושה בין ה- WOKE והאסלאם...

כרזת מחאה על הברית המוזרה הזו שבין ה- WOKE והאסלאם. התמונה מציגה עיצוב שמשלב סמלים של האיסלאם והקומוניזם על רקע אדום. הסהר והכוכב, הנפוצים בדגלים של מדינות מוסלמיות, משולבים עם הפטיש והמגל, סמלה של התנועה הקומוניסטית, שהיא מקור ההשראה ושורשיו של ה- WOKE.

• המאמר הרלוונטי: רוני אקריש: הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים

דף הטוויטר של צבי אלחייני: הברית המערבית הבלתי קדושה בין ה- WOKE והפלסטינים, גם אצלנו

תראו את הדגלים בקפלן. כמו במערב, גם אצלנו ה- WOKE חובר לאסלאם, שאיננו מסתיר את העובדה שהחברות הזו זמנית. בתום המסע רק הוא מתכוון להישאר פה, ובעלי הברית הנוכחיים שלו ייאלצו לעלות על מטוס בכיוון אחד, או יעופו לים.

ואחר כך מתפלאים שהמחאה מתרוקנת מחסידיה...

[לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף מאמרים על תרבות האשמה המערבית והשלכותיה.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית'.
• הרחבה על פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות האשמה המערבית והשלכותיה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, ייצור ידע, 11/5/15.